חגים, מתנות ומסים

החוק אינו מחייב את המעסיק לתת מתנה לעובד או לשלם לו כסף כשי לחג. אך בהסכמי עבודה רבים קיימת חובה מפורשת לכך. יתר על כן – במקומות עבודה רבים קיים נוהג מושרש של מתן שי לחג ודינו של נוהג קבוע כזה כדין הסכם, כך שלמעשה ברוב הקומות העבודה בארץ ניתן השי לחג.

רשויות המס מתייחסות לשי לחג כ"טובת הנאה" שמפיק העובד עקב עבודתו ולכן שוויה מתחייב כולו במס הכנסה ובביטוח לאומי. בידי המעסיק הברירה שלא לגבות את המס עבור השי ממשכורתו של העובד, אלא "לגלם" את ההטבה. המשמעות היא שמוסיפים לשכר סכום ברוטו בגובה כזה שלאחר ניכוי מס הכנסה (לפי שיעור שולי החל על העובד) וביטוח לאומי יישאר בידיו השי נטו. מבחינת המעסיק, מאחר ומדובר בשני המקרים בשכר ששולם לעובדיו, מותר לרשום את התשלום כהוצאה. עלות המתנה הנרכשת כוללת מע"מ שלא ניתן לקזזו כמס תשומות, מאחר ומדובר כאמור במרכיב שכר ולכן שווייה של המתנה יחשב ככולל מע"מ. כאשר נרכשות המתנות במרוכז במחיר בניכוי הנחה ייחשב שוויו של השי לפי המחיר ששולם עבורו בפועל. כלל זה חל גם על תווי קניה. במקומות עבודה מסוימים מוענק השי באמצעות ועדי עובדים. קיימות שתי שיטות של השתתפות המעסיק בשי לחגים במקרים כאלה. אם המעסיק משתתף בשי לפי מספר העובדים, אין חשיבות לכך שהשי בפועל נרכש ומוענק ע"י הועד ודינו לצורכי מס כדין הטבה שנתקבלה ישירות מהמעסיק. אם המעסיק משתתף בסכום גלובלי בהוצאות הועד, לא יתווסף סכום השי למשכורת, אך דמי ההשתתפות יחשבו אצל המעסיק כהוצאה שאינה מותרת לניכוי. אם המעסיק הוא חברה או מלכ"ר תתחייב הוצאה זו גם במקדמות בשל הוצאות עודפות. מתנות מכספי הועד ללא השתתפות ישירה של המעסיק בהן פטורות ממס. שונה הדין לגבי מתנות ללקוחות ולאנשים הנמצאים בקשרי מסחר עם נותן המתנה שאינם מועסקים על ידו. מתנה למי שאינו עובד שכיר אצל נותן המתנה אינה מתחייבת בניכוי מס במקור, אך נותן המתנה יוכל לרשום אותה כהוצאה רק עד 210 ש"ח(מעודכן ל-2014). אם ניתנה המתנה למי שנמצא בחו"ל, מוגבל הסכום המותר ל – 15 דולר של ארה"ב לכל מקבל השי. כל סכום העולה על תיקרה שצוינה נחשב כ"הוצאה עודפת" וממוסה בהתאם לכך בידי נותן המתנה. יצוין שסכום התקרות שצוינו מתייחס לשוויים של כל המתנות שניתנו לאדם מסוים במשך כל השנה, כך שאם ניתנה כבר מתנה לאותו מקבל לפסח או לרגל אירוע משפחתי ונוצל הסכום עד לתקרה, תחושב כל המתנה או השי הנוספים מעל לתקרה השנתית כהוצאה בלתי מותרת לניכוי. נותן המתנה נדרש בכל מקרה לרשום בספריו שמו של המקבל, מהות הקשר העסקי איתו, סיבת מתן השי ומועד נתינתו. כל זאת בנוסף לחובת שמירת התיעוד (קבלות וחשבוניות) כמקובל לגבי כל ההוצאות הנדרשות לניכוי לצורכי מס. העדר תיעוד מתאים עלול לפסול את ההוצאה.

#חגים #מתנות #הוצאותעודפות