חובת דיווח כללית כפיתרון למצוקת המס

החוק מטיל על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה חובת דיווח שנתי לצורכי מס, אם היתה לו הכנסה ממקור כלשהו החייבת במס. עם זאת, בסמכות שר האוצר לפטור סוגי נישומים נבחרים מחובת הדיווח השנתי. שרי האוצר לדורותיהם מפרסמים מדי שנה צווים הפוטרים את רוב השכירים מחובת הדיווח.

הפטור מנומק בניכוי המס משכר וממשכורת, המייתר לכאורה דיווח שנתי. ואולם הסיבה האמיתית וההיסטורית לפטור מקורה בהבחנה בין נישום עצמאי, לרבות בעל שליטה בחברה פרטית, החשוד תמיד בעיני הרשויות, לבין "אזרח העומד מעל כל חשד" שאינו נשאל שאלות מיותרות העלולות להכשילו. לפטור מחובת הדיווח השלכות כבדות וחשובות גם מעבר לתחום המיסוי. המשמעות היא שרשות המסים מחפשת רק מתחת לפנס המאיר שטח מוגדר ומסומן מראש ומסרבת להפנותו לשטחים אחרים. באזורים חשוכים אלה מסתתרים הכלכלה השחורה, השחיתות, הפשע וההון השחור, ללא שיוטרדו בשאלות מטעם רשויות המס. כל מגיש דו"ח לרשויות צפוי לבדיקתו. הביקורת משתמשת, בין היתר, במידע הנאסף ממקורות שונים על ידי רשויות המס - למשל רכישת דירות, רכב ונכסים, נסיעות לחו"ל ועריכת אירועים משפחתיים יקרים. מידע זה מנוצל רק לגבי מי שיש לו תיק במשרדי המס. כמכשיר רב ערך לביקורת משמשות גם "הצהרת הון". אך מי שאין לו תיק לא נדרש להגיש גם הצהרות הון ולהסביר מקורות רכושו והוצאותיו החריגות. בתקופתנו אנשים רבים מחליפים עיסוקים ומקצועות במהלך חייהם, אך נחשפים לביקורת רק בתקופת היותם עצמאיים או בעלי שליטה בחברות פרטיות. עם רישומם כשכירים הם נעלמים ממעגל המבוקרים. גם אחרים העובדים במקביל במקומות שונים לא תמיד נחשפים ל"תיאום מס" בשלב הניכוי במקור. מדינות רבות נלחמות בפשיעה ובשחיתות שלטונית באמצעות חובת דיווח כללי לצורכי מס. אצלנו שיתוף רשויות המס במלחמה זו עדיין נקודתי והתחלתי. גם נבחרי ציבור המסווגים כשכירים לא נדרשים לדווח ולהסביר מקורות רכושם. כל הוועדות הציבוריות שדנו ברפורמות במיסוי, החל בוועדת בן שחר ב–1975 והוועדות שאחריה, המליצו כולן על הנהגת חובת דיווח כללי על כל אזרחי המדינה. היתה גם הצעת פשרה ‏(של רו"ח י. ורקר‏) לחייב כל תושב בהגשת הצהרה שנתית תמציתית ומקוצרת על מקורות הכנסותיו בה יידרש רק לענות אם יש לו הכנסה ממקורות שלא מנכים בהם מס. זאת כמובן אם אין בידי הרשות מידע הסותר את הצהרתו. קשה להסביר מדוע מתעלם האוצר מהמלצות כל הוועדות ומומחי המס. בעבר היו פניות לבג"ץ לביטול הפטור מהדיווח. בית המשפט הסתפק בהבטחה ממשלתית, שלא קוימה, לבדוק את העניין מחדש. ביטול הפטור מדיווח אינו מחייב חקיקה ראשית. שר האוצר צריך רק לבטל ‏(או למעשה לא להאריך יותר‏) את הצו הפוטר רוב האזרחים מדיווח שנתי. התוצאה יכולה להפתיע ולגלות מקורות הכנסה נרחבים ביותר ללא צורך בהגדלת שיעורי המס, ולתרום רבות למלחמה בשחיתות ובפשע ולהאיר פינות חשוכות במשק הלאומי.

הכותב הוא רואה חשבון ומשפטן במשרד פריידקס ושות', ולשעבר נשיא לשכת רואי החשבון

פורסם במקור בדה' מרקר http://www.themarker.com/opinion/1.2054743

#הצהרתהון