חובת הדיווח והשחיתות

השוואה בין מדינות שונות מצביעה על הקבלה ברורה בין היקף ההשתמטות ממס לבין היקף השחיתות השלטונית והפשיעה לסוגיה. מטבע הדברים, בעלי ההכנסות הסמויות מהעין אינם ממהרים להצהיר עליהן לצורכי מס. לכן, ביקורת אפקטיבית של רשויות המס מסייעת בין היתר למניעת עבריינות ומשפרת את רמת הציות לחוק גם בתחומים אחרים. כל זאת כמובן אם כל אזרח נדרש להצהיר על הכנסותיו ולהסביר את המקורות ששימשו אותו לצבירת נכסיו ולמחייתו השוטפת.

המצב בישראל שונה, מסיבות היסטוריות, מהנהוג ברוב המדינות המפותחות. פקודת מס ההכנסה מחייבת אמנם כל תושב להגיש דין וחשבון שנתי לרשויות המס, אך שר האוצר הוסמך לפטור בצו סוגי נישומים מחובת הדיווח. כל שרי האוצר לדורותיהם השתמשו בסמכותם זו ופטרו בכל שנה שכירים מהגשת דו"ח שנתי על הכנסתם. הרקע לכך היה חלוקת האזרחים למועדים להשתמטות ממס - עצמאים ובעלי חברות פרטיות - וכאלה העומדים מעל כל חשד. מגישי הדו"חות, הרשומים ברשת משלמי המס, נדרשים מזמן לזמן להגיש גם "הצהרת הון" הכוללת את כל רכושם והתחייבויותיהם, ולהסביר את מקורות הכנסתם. מי שפטור מדיווח לא נדרש גם להגיש הצהרות הון.

זאת ועוד. שלטונות המס אוספים מידע ממקורות שונים על רכוש תושבי המדינה, כגון רכישות נדל"ן, מכוניות, ניירות ערך, יבוא סחורות וכד', וכן על רמת ההוצאות של התושבים כמו נסיעות לחו"ל, עריכת אירועים משפחתיים ועוד. הנתונים מנוצלים לבדיקת הדו"חות שהוגשו רק על ידי מי שחייב בדיווח. התוצאה היא כמובן שמחפשים את העלמות המס האפשריות רק מתחת לפנס, ולא מפנים את אורו לנמצאים מחוץ לתחום הביקורת.

חשוב להדגיש שעל פי פקודת מס ההכנסה חובת ההוכחה על גובה ההכנסה ומקורותיה מוטלת על הנישום, בשונה מהחוק הפלילי המטיל חובה זו על התביעה. היו מקרים במדינות אחרות שבהם השלטונות לא הצליחו להרשיע מאפיונרים ידועים בעבירות אחרות, אך הצליחו להכניסם למאסר ארוך בשל אי-דיווח על הכנסתם לצורכי מס.

מתן פטור לחלק מאוכלוסייה מחובת הדיווח מטיל למעשה על רשות המסים את עבודת איתור הנישומים החייבים בו. כלומר, כל עוד אין הוכחה פוזיטיבית שלפלוני מקור הכנסה (עסק או משלוח יד), הוא לא נדרש לדווח. אם הוא רשום כשכיר לא בודקים אם יש לו הכנסה נוספת.

האוצר התנגד שנים ארוכות להנהגת חובת הדיווח על כל תושבי המדינה, בנימוק של עומס מינהלי שיוטל על הציבור. ניתן לפתור כמובן את הבעיה בכך שכל שכיר יידרש רק להצהיר האם יש לו או אין לו הכנסה הנוספת למשכורתו במקום עבודתו. אם אין לו - לא יידרש להגיש דו"ח מפורט. השוואת ההצהרות שיתקבלו עם מרשם התושבים תגלה את אלה שאינם רשומים ברשת משלמי המס, ואולי חיים מהכנסות סמויות מעיני השלטון.

באחרונה פורסם שהמכס גילה יבוא אישי של מכוניות יוקרה על ידי אנשים שאין להם כל הכנסה ואף לא נוהגים ברכב. אולי זה עוד סימן קטן לכך שהגיע הזמן להנהיג חובת דיווח כללי לצורכי מס. אין צורך בחקיקה מיוחדת לצורך כך. כל שעל שר אוצר לעשות הוא לבטל את הצו הפוטר שכירים מחובת דיווח. המשך מתן הפטור הוא מחדל שתוצאותיו מרחיקות לכת גם בתחום המלחמה בשחיתות ובפשיעה.

הכותב היה נשיא לשכת רואי החשבון.

פורסם במקור בעיתון הארץ

http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1198969

#שחיתותשלטונית #הצהרתהון