ביטוח אבטלה לעצמאים ולבעלי השליטה

הביטוח הלאומי מורכב בישראל משורת ענפי ביטוח נפרדים. לכל ענף כללים מיוחדים לקביעת הזכאות לגמלאות ולתשלום דמי הביטוח על ידי המבוטחים או מעסיקיהם. התשלומים למוסד לביטוח לאומי מורכבים למעשה מסכומים נפרדים המיועדים לביטוח סיכונים שונים ולביטוח בריאות. בנוסף לחלוקה לפי הענפים קיימת גם חלוקת המבוטחים לפי "מעמדות" של שכירים, עובדים עצמאים וכאלה שאינם שכירים ואינם עובדים עצמאים (בעלי הכנסות פסיוויות בלבד). לא כל המעמדות מבוטחים בכל ענפי הביטוח.

כל למשל העצמאים ("עובדים עצמאים" בלשון החוק) אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ואינם משלמים גם דמי ביטוח לענף זה. המוסד לביטוח לאומי יזם עוד בכנסת ה – 15 הצעת חוק לביטוח אבטלה לעצמאים. ההצעה פורסמה ולא הובאה לדיון רק בשל פיזורה של הכנסת, אך הרעיון לא ירד מהפרק ומתגבשת הצעת חוק חדשה ומתוקנת שתפורסם כנראה בקרוב. על הצעת החוק הקודמת נמתחה ביקורת ציבורית חריפה (בין היתר על ידי הח"מ) ולכן יוכנסו להצעה החדשה שיפורים מסוימים אך חסרונותיה העיקריים, מבחינת העצמאים, ישארו כנראה בעינם. גם לפי הכללים החדשים העצמאים ובעלי שליטה בחברות פרטיות יחויבו אמנם בתשלום דמי ביטוח לענף ביטוח אבטלה אך, כמעט בשום מקרה, לא יקבלו דמי אבטלה כאשר יזדקקו לכך. גם לפי ההצעה המתוקנת, העצמאי יהיה זכאי לדמי אבטלה רק אם ישלים "תקופת הכשרה" של שלוש שנים שבמהלכם ישלם דמי ביטוח. חובת התשלום תחול גם על עצמאים שתוך תקופת הכשרה יגיעו לגיל פרישה ולכן, בשום מקרה, לא יהיו זכאים לתמורה כלשהיא לתשלומיהם (ביטוח אבטלה מסתיים בגיל פרישה). צריך גם לזכור שעד סוף 2003 היו בעלי השליטה מקבלי השכר בחברות פרטיות מבוטחים בביטוח אבטלה כשכירים. המוסד לא שילם למבוטחים כאלה דמי אבטלה כמעט בשום מקרה בטענה שהם שגרמו לסגירת והפסקת פעילותה של החברה (פיטרו את עצמם). יצוין ש"בעלי השליטה" לעניין זה הם לרוב בעלי עסקים קטנים ובינוניים בעלי אופי משפחתי שהקימו בעצמם ובכספם את מקום פרנסתם. כאשר בוטל מ – 1 בינואר 2004 ביטוחם של בעלי השליטה בביטוח אבטלה, הם איבדו סופית כל זכויותיהם למרות ששילמו דמי ביטוח שנים רבות. כעת מציעים לבטח אותם מחדש כעצמאים שיאלצו לעבור מחדש "תקופת הכשרה", כלומר שוב לשלם בתקווה שאולי יקבלו דבר מה בשעת מצוקה ואבטלה. הצורך בתקופת הכשרה מחודשת נוצר בשל חלוקה מלאכותית של המבוטחים ל"מעמדות" נפרדים כאמור לעיל וקביעת תנאי זכאות נפרדים לכל מעמד. חלוקה זו ממשיכה להתקיים למרות המעבר של מבוטחים רבים ממעמד למעמד במהלך חייהם. לכן גם מי ששילם דמי ביטוח כשכיר והפך לעצמאי מפסיד זכויותיו לעניין ביטוח אבטלה שנרכשו במעמדו הקודם. החשש הוא שגם אחר תקופת ההכשרה לא יקבלו העצמאים ובעלי השליטה שום תמורה עבור תשלומיהם וזאת בשל התנאים המחמירים להוכחת הפיכתו של העצמאי למובטל. יהיה עליו להוכיח שהוא חדל לעסוק בעיסקו ובמשלוח ידו לחלוטין, כלומר שעסקו נסגר ונמסרה על כך הודעה למס הכנסה ומע"מ. הבעיה היא שעסק מתחסל לא ביום אחד וכל עוד נמשך התהליך של חיסול הדרגתי בעליו לא יהיה "מובטל" למרות שאין לו כבר מזמן הכנסה אלא הוצאות בלבד. מס ערך מוסף דורש, על מנת לסגור תיק, הוכחות שכל הרכוש נמכר, לעיתים ישנם פריטים שקשה מאוד למכור אותם ולכן התיק נשאר פתוח. אשר לחישוב דמי האבטלה שישולמו - חישובם יהיה שונה מהמקובל לגבי שכירים. האחרונים מקבלים תשלום בהתחשב בשכרם בעבר ממנו שילמו את דמי הביטוח. בהצעה הקודמת הוצע לשלם לפי ההכנסה הממוצעת בתקופה שקדמה לסגירת העסק. מאחר ועסקים נסגרים בדרך כלל כאשר אין להם כבר הכנסה תקופה ארוכה אלא הפסדים בלבד נמתחה על ההצעה ביקורת. ההצעה המתוקנת תתעלם כנראה מגובה ההכנסה ממנו ישולמו, אולי שנים רבות, דמי הביטוח וכולם, גם אלה שישלמו מהכנסה של עד פי חמש מהשכר הממוצע במשק (תיקרה לתשלום דמי הביטוח) יקבלו דמי אבטלה, אם בכלל, לפי שכר מינימום. "ביטוח" כזה מוטב שלא יונהג כלל. תומכי חוק כזה "ישיגו" רק את חיובם של העצמאים ובעלי השליטה בדמי הביטוח הנוספים אך כנראה לא יזכו אותם בשום זכויות בתמורה לתשלום.

פורסם במקור בגלובס

#ביטוחאבטלה #עסקיםקטנים